משחר ההיסטוריה אנשים מצאו את עצמם מחפשים דרכים ליצור קשרים ביניהם, למרות שוודאי יהיה זה מוזר לדור המאה עשרים ואחד להבין את הפער הקיים בין יכולות התקשורת כיום דרך כל רשתות התקשורת האינטרנטיות וגם הטלפוניות לעומת מה שהיה עד שנות השבעים של המאה הקודמת.
העולם היום נמצא במצב של מעבר, אנשים בגילאי חמישים ושישים לחייהם המכירים את צורות התקשורת הקודמות והיו חשופים להתפתחות שלהן מאז ועד היום, ולעומתם אנשים בגילים צעירים בגילאים שלושים ארבעים המכירים את טכנולוגיות התקשורת הקודמות אך לא השתמשו בהן, ולבסוף אנשים בגילאי שלושים ופחות מזה שכלל אינם מודעים לעולם התקשורת של המאה העשרים.
ערוב האוכלוסייה האנושית הזו מביא לקונפליקטים ביחס לרשתות התקשורת הקיימות היום בין קבוצות הגיל ועיקר הקונפליקטים הינם בין קבוצת הגיל המבוגר לבין קבוצת הגיל הצעיר, בעיני קבוצת הגיל המבוגר קשרים שנוצרים רק בסביבה וירטואלית, אינם קשרים המוכרים להם לכן הם רואים את הדור הצעיר כדור המנוכר אחד לשני ואינו ממצה את היתרונות שיש בקשרים חברתיים פיזית כפי שהם מכירים.
הדור הצעיר לעומת זאת בונה לעצמו מערכות חיים המבוססות על אפשרויות המספקות להם רשתות התקשורת והטכנולוגיות בנות זמננו, אנו רואים אותם מבלים שעות על גבי שעות אל מול המסכים, אם אלו מסכי מחשב בהם הם משתמשים למשחקים מרובי משתתפים, או ליצירת קשר בין מקומות עבודה או בתוך העבודה, השימוש הזה ברשתות התקשורת גדל בהרבה ובא לידי ביטוי בשירות בזום ואמצעים הדומים לו בתקופת הקורונה.
מעבר למחשבים הדור הצעיר בעיקר אבל כנראה כבר כל העולם עבר לקשר באמצעות הטלפונים הניידים, המעניין הוא שהרוב אינם מדברים דרכם אלה משתמשים בהם לקשר באמצעות טכנולוגיות כמו ווטאפ או רשתות חברתיות.
הטענה של הדור המבוגר היא שהדור הצעיר פוגע בעצמו וביכולות התקשורתיות והחברתיות שלו כתוצאה משימוש רשתות התקשורת יכול להיות שהיא נכונה מנקודת מבט של הדור המבוגר, ברור שהדור הצעיר לא חושב כך, אין ספק שזאת תקופת מעבר מעניינת באבולוציה החברתית של בני האדם ולקבוע על פי העבר כיצד צריך להיות העתיד היא משאלה של מבוגרים שבדרך כלל לא מתגשמת, העתיד אינו ברור והדרך הנכונה לשימוש נכון באמצעי התקשורת לבניה חברה אנושית טובה יותר יתפתח כנראה במשך השנים כפי שקרה עד כה בכל טכנולוגיה שנוצרה בעבר.