אהבה ואושר

מה הקשר בין אהבה ואושר? על פני השטח זה ברור – כשאוהבים מאושרים. אבל זה לא באמת כך, לפעמים כשאנחנו אוהבים אנחנו בודדים, עצובים, מתוסכלים ועייפים מן המאמץ לאהוב מישהו שלא בהכרח אוהב אותנו. הכי קל לאהוב את עצמנו. יש שליטה אדירה על האהבה הזאת ואין לה סוף. תמיד אפשר לאהוב את עצמנו עוד קצת, עוד טיפה ואז אנחנו מאושרים. אבל איזה טובה עשינו לעולם? איך היטבנו עם החברים, עם ה׳, עם ההורים שהביאו אותנו עד הלום. להיות חבורה של אגואיסטים יכול מאוד לקלקל אם אנחנו לא נזהרים.

אהבה

אז נתחיל מחדש לאהוב את האחר שלא לקבל פרס, רק כיוון שראינו כמה טוב לאהוב את עצמי, עכשיו נאהב את האחר שיהיה לו טוב, שיהיה לו נעים להיות אהוב, גם אם הוא לא אוהב בחזרה, כי זה טוב לעשות טוב וזהו זה. אם אנחנו מאושרים כשאנחנו גורמים אושר לאחר, כמו שאמא נהנית לגרום אושר לילדים שלה, אז זכינו כי גם עשינו מצווה של 'ואהבת לרעך כמוך' וגם הרגשנו אושר בעשייה הזאת. בסך הכל, טוב לעשות טוב. זה נעים, זה עושה הרגשה של עשייה של משהו שטוב לעשות, לא משנה מה נקבל בחזרה, כי עצם העשייה שכרה בצידה. ראיתם לפעמים את הפנים של החבר כשעשיתם לו משהו טוב? גם אם זה לא כלפיכם, גם אם הוא לא מרגיש משהו טוב עבורכם, הוא מרגיש טוב, זה טוב. ומזה יכולה להתעורר אהבה כלפי אותו חבר.

זו לא אהבה התלויה בדבר. הוא לא צריך לעשות כלום, להגיד כלום, זה לא עולה לו גרוש, אבל עצם העשיה למען אהבת הזולת עושה אותנו מאושרים, האושר שלנו לא תלוי במה שהחבר אומר, עושה או מרגיש. זו ההרגשה שלנו שעשינו משהו נכון, מתאים, ראוי, אז האהבה שלנו כלפי אותו חבר גדלה. ויחד איתה האהבה לה׳ שנתן לנו את הכוח לעשות את זה. בשיתוף אתר הקבלה.

יש לי חלום

יש לי חלום. אני רוצה משפחה. לא רק עם הקרובים שלי מהדנ"א אלא להרגיש טוב עם אנשים אחרים. אני רוצה שכולם יראו את כל הטוב שיש בישראלים. שכל כדור הארץ שלנו ירגיש כמו בית אמיתי לכל האנשים. תמים אני יודעת אבל תודו. זה גם מה שאתם רוצים. כי אתם ישראלים. השאיפה הכי עמוקה שלנו היא להיות חבר'ה. להרגיש טוב ביחד. 

חלום

אם נודה על האמת, זה בדיוק מה שאנחנו לא מצליחים לעשות. רבים ושונאים ומחכים להזדמנות לברוח. לנשום קצת אוויר, להיות עם אנשים "נורמליים", מעמים וממקומות אחרים. לברוח מכאן מהמציאות הלא פשוטה ומההרגשה הדביקה שהעניינים בינינו לא בדיוק עובדים.  מחוץ למדינה קורות הרבה תופעות מעניינות – הימנעות מלדבר עברית או להבדיל צעקות בשפת הקודש בכל פינה, בריחה מישראלים אבל התקלות מתמדת איתם לא משנה באיזה חור אנחנו נמצאים. אבל התופעה הכי מוזרה בשבילנו הישראלים היא לקבל טעימה ממה זה להיות יהודי בגולה. מדי פעם אנחנו מקבלים הרגשה לא נעימה שבאמת לא סובלים אותנו. שאלו לא רק מילים או היסטוריה רחוקה, באמת לאנשים יש שנאה אמיתית ליהודים ולאחרונה, במיוחד לישראלים. 

העם שלנו אלוף בלהדחיק אבל יש רגעים שלרגע מתבהרת התמונה והיא ממש מפחידה- האנטישמיות לא נגמרה בשואה. ולא רק הערבים שונאים אותנו. שזו אותה שנאת יהודים עתיקה. לא ברור. אנחנו עושים בשביל העולם כל כך הרבה טוב. ממציאים, עוזרים ובאמת שמנסים. למה הם שונאים אותנו? 

זו ה-שאלה. האם קיימת תשובה? תירוצים יש הרבה. לא משנה מה מצב היהודים השנאה לעולם חוזרת, כל פעם באדרת אחרת. התופעה נראית חסרת הגיון. חכמת הקבלה מגלה ששנאת היהודים קיימת בכל אדם בעולם.בתוכם יש תחושה פנימית וודאית שכל הרע בעולם הוא באשמתנו,  ושום הגיון או הסבר שלנו יכול לעזור. 

ובכן , ישראלים יקרים, האמת היא שהם צודקים. עם ישראל הוא צינור השפע לעולם. "אור לגויים", מכירים? כשאנחנו מתחברים בינינו מעל לכל ההבדלים כוח החיבור החיובי שבטבע יכול להתפשט בעולם וכשאנחנו שונאים ומפורדים, השיבר נסגר וכולם סובלים. האנטישמיות היא ההודאה שלהם בכוחנו. היא הקריאה שלהם לעזרה. תעזרו לנו, כי רק אתם יכולים. 

שרשרת המקובלים חייתה בקרבנו ושמרה את הסוד עד לימינו. כעת, האגו האנושי כל כך התפתח שהוא הורס את כולנו ובישראל וכל העולם זקוקים לשיטה, לדרך שבה ניתן להסתדר כבני אדם שונים, להגיע לאיזון אחד עם השני וליחסים קרובים וגבוהים יותר בינינו. עמי העולם דורשים מאיתנו משהו שהם עצמם לא מבינים אבל מרגישים- בידינו הפתרון לאושרם ושלומם של כל באי העולם.  האנטישמיות תלך ותגבר עד שנספק להם את מבוקשם. חכמת הקבלה היא חכמת החיבור החיובי והיא מחכה שנשתמש בה ונציל את עצמנו וכולם. עכשיו!!